דילוג לתוכן הראשי

מרק כתומים בניחוח אסיאתי עם חלב קוקוס ואניס





חורף.
זה מה שהוא מעלה לי לראש:
מרקים. המון מרקים. מרקים אסיאתיים, במיוחד. בעצם, אוכל אסיאתי בכלל.
או בעצם, מרקים בכלל, גם אם הם "סתם" מרקי ירקות.
מרק זה בריא, זה טעים, זה חורף, ומבחינתי - זה כל השנה.
מרק העוף שלי הוא מרק העוף הכי טעים שיש, והוא נמצא אצלי על בסיס קבוע בבית. באחריות: הכי טעים.
הוא עושה לי ימים שמחים, הוא הפניצילין שלי כשאני מקוררת, הוא זכרונות הילדות שלי.

אפרופו זכרונות ילדות:
כשאני הייתי ילדה, (ששש... לא מגלה כמה שנים עברו מאז) לא היה "בלנדר מוט". בקושי היה בלנדר :)
היום, בעידן ה"איזה כיף שהכל כזה פשוט", מרקים ביתיים הפכו להיות "מרקי גורמה", וכל מרק סמיך וטעים שמכינים במסעדות, אפשר בקלות להכין גם בבית.
האמת, כשהייתי ילדה, גם לא היו בארץ חומרי גלם מהמזרח הרחוק. אסיה?
בשביל לדבר עם אסיה היה צריך למכור דירה, אם בכלל היה אפשר. גוביינא.
מי זוכר את הסטטוס הזה:
"שיחת גוביינא"? :)
אהרוני, שהביא את בשורת האוכל האסיאתי לארץ, היה הראשון שגרם לי לאכול אוכל מהמזרח הרחוק, ולהתאהב בטעמים.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שאכלתי אצל אהרוני. פת-קואה.
 וואו, זה היה ממש ממש מזמן, ועד היום אני מתגעגעת וזוכרת את הטעמים ההם.
בזמן האחרון אני משתמשת הרבה בתבלינים מהמזרח הרחוק. חלב קוקוס, רוטב צ'ילי, סויה, אטריות אורז או אטריות שעועית (כי לצערי אין לי בבית ראמן, למרות שאני מתכננת לפלוש למסעדה החדשה של בועז צאירי, BOAZU, ולקחת לעצמי איזה מנת ראמן גדושה :)
לאחרונה נחתה אצלי בבית חבילה. לפעמים הן נוחתות, החבילות האלו. לפעמים אני משליכה את תכולתן עקב "חוסר שימוש" או "לא טעים בעליל", אבל הפעם הצליח לי. 

זו הייתה חבילה של מוצרים לבישול על טהרת המזרח הרחוק, תחת המותג "מאסטר שף".
לפני הצ'ילי, הסויה, ואטריות האורז, נדבקתי לקרם הקוקוס שהתאים לי בדיוק למרק כתום שבא לי להכין.
בטוח כשאתם עומדים מול המדף אתם מתבלבלים מול כל פחיות ה"קוקוס" למיניהן.
אז הנה, אני עושה לכם סדר:
יש כמה הגדרות לנוזל שמופק מפרי הקוקוס.
השפית סוואלי אלדר באחת מהסדנאות הנפלאות בהנחייתה שהשתתפתי בהן, עשתה לנו סדר ברמת ההבדלים שבין המוצרים השונים: מי קוקוס, נוזל קוקוס, חלב קוקוס וקרם קוקוס.
אז הנה, גם אני אעשה לכם סדר :)

מה ההבדל בין מי קוקוס, חלב קוקוס, וקרם קוקוס?
בסופו של דבר, הכל נקבע לפי כמות השומן שנמצא בפחית. נוזל קוקוס הוא זה שיש בו מעט אחוזי שומן, ובקרם קוקוס יש הכי הרבה שומן.
איך מחליטים מה לקחת? בודקים מה כתוב על הפחית :)
על הפחית של "קרם קוקוס מאסטר שף" כתוב שאחוז השומן הוא 17%-18%.
תכלס, זה קצת חורג מההגדרה של "קרם קוקוס", כי קרם קוקוס אמור להגיע ל-24% שומן כדי להיקרא קרם, וזה יותר תחת הגדרה של "חלב קוקוס". מי קוקוס- פחות מ-10% שומן.
בארץ יש מבחר גדול של פחיות מיובאות, קיימת בעיה בהגדרת "חלב קוקוס", כי בישראל חלב יכול להיות רק מתוצרת פרות או עיזים, ולכן הכי פשוט: לבדוק על הפחית את אחוזי השומן, כפי שציינתי מקודם.
למרק השתמשתי בקרם הקוקוס הנ"ל, 17% שומן בהחלט מספיקים למרק.

טוב, מספיק לקשקש על אחוזים, נעבור לתכלס :)
היום כל מסעדה כמעט מגישה בתפריט הצהריים שלה מרק כתום, או מרק בטטה, או מרק כתום מירקות שורש. אז למה לא להכין בבית?

מתכון למרק כתום עם חלב קוקוס, ג'ינג'ר ואניס


מצרכים:
2 בטטות חתוכות 
5 גזרים חתוכים
300-400 גרם דלעת, חתוכה לקוביות גדולות

1 בצל קצוץ
2 ס"מ ג'ינג'ר מקולף וקצוץ דק
ציר ירקות
2 כוכבי אניס
ממש מעט מוסקט
3 ענפי כוסברה (אם לא אוהבים, גם פטרוזיליה סבבה)
מלח
פלפל
1 כוס חלב קוקוס (17% שומן)

אופן הכנה:
בסיר לשים שמן, ולהזהיב את הבצל.
להוסיף את הג'ינג'ר הקצוץ דק, לערבב כדקה.
להוסיף את הירקות(בטטות, גזרים ודלעת), לערבב כ-2 דקות על אש בינונית.
להוסיף ציר ירקות עד כיסוי הירקות (אפשר גם מים אם אין ציר).
להוסיף תבלינים, ללא חלב קוקוס.
לבשל כחצי שעה עד שכל הירקות מתרככים.
לאחר שהכל רך, להוציא את הכוסברה וכוכבי האניס, לטחון בבלנדר יד.
להוסיף את חלב הקוקוס, לטעום ולתקן תיבול.
לבשל עוד 20 דקות.
אם סמיך מדי, ניתן להוסיף מעט מים ולתת עוד בישול קצר.
להגיש חם (אפשר עם בצל ירוק מעל) ולהתענג :)



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה: נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים, אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי. מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי , שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית. הפעם הלכתי על כרוב. אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה. מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים, אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

פלפל ממולא צמחוני, עם אורז ותבלינים. מתכון קל לממולאים!

אני אוהבת ממולאים, ומכינה אותם בכל מיני צורות וצבעים. הפעם היה לי עוף בתנור, אז ויתרתי על הבשר הטחון בפלפלים, והכנתי פלפלים ובצלים ממולאים, סיר כיפי וטעים שמתאים לכל יום בשנה. שמרו לכם מתכון לפלפלים ממולאים צמחוניים, וגם בצלים ממולאים הכנסתי לסיר. בלי הרבה דיבורים, ישר לעבודה :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור". לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה.  כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו.  כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית. כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה.  אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות. לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל? אני מתה על בלינצ'סים. 

סלמון ברוטב תפוזים, סויה וסילאן. 5 דקות ולתנור.

  אחת הסיבות שבזכותן אני אוהבת מאד להכין דגים היא מהירות ההכנה.  דג לא צריך יותר מדי התעסקות. רוטב מוצלח, ובישול/טיגון/צליה קצרים במיוחד.  כשבא לי משהו מהיר וטעים, וחשוב לציין גם בריא מאד, אני מכינה דג.  בחורף, אני אוהבת לבשל עם תפוזים. הם נמצאים בשיאם, בהמוניהם, ובמחירים נפלאים שמאפשרים לחגוג איתם בלי סוף. הפעם סידרתי לכם מתכון של פחות מחצי שעה בסה"כ, כולל הכנה וצליה בתנור.  פילה סלמון. 

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח.  מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד.  המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים.  את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים. הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)