דילוג לתוכן הראשי

פאפעג'ינה. ביקורת הצגה- תיאטרון יפו





אין כמו יפו בלילות.
אין כמו יפו בכלל. 
עיר מיוחדת, עם חיים של מגזרים שונים ותרבויות שונות שמשתלבות יחד בהרמוניה נפלאה.
הוזמנתי להצגה בתיאטרון יפו, תיאטרון עברי-ערבי, והאמת? 
הקונספט סיקרן אותי.

זו לא עוד הצגה ב"הבימה" או בתיאטרון הקאמרי, זה תיאטרון אחר, שונה, נטול פוזה.
המיקום: מול הים.
תיאטרון יפו. כבר מבחוץ ראיתי שזו הולכת להיות חוויה שונה.
הוא שוכן ממש צמוד למוזיאון יפו, במפרץ שלמה 10, יפו העתיקה.
בפנים- קשתות ואווירה אחרת.

על ההצגה:
פאפעג'ינה - בצק שלא תפח (ממרוקאית)
"השם שלי הוא ימימה, כשקוראים לי ימימה אני עונה. מאחורי הגב אני שומעת אותם אומרים שאני פאפעג'ינה...
כשאמא אומרת פאפעג'ינה אני יודעת שהיא מתכוונת שמהילדה הזו לא יצא כלום..."
הסיפור מתחיל ביפו בסוף שנות ה-70. 
ימימה היא ילדה בת 11. השחקנית הצעירה שמשחקת את ימימה, תימור כהן, רחוקה במציאות מלהיות פאפעג'ינה. 
שחקנית נפלאה, יפיפיה, מרגשת וכובשת.
יחד איתה על הבמה עומדות בתפקיד המרכזי שתי נשים נוספות.
האחת, כותבת המחזה, חנה וזאנה גרינולד, שמספרת את סיפורה של ימימה, וצמודה אליה כמעט לאורך ההצגה, כצל שהוא בעצם צילה שלה עצמה. היא בעצם ימימה "הגדולה", שמספרת את סיפור ילדותה.
השניה, האם המרוקאית, שאותה משחקת בכשרון רב לימור זמיר, עומדת על הבמה ומבשלת. כן, כן, מבשלת באמת.
תוך כדי שריחות הבישולים עולים באוויר בתוך האולם הלא גדול, מוצגת דמות האשה המזרחית במלוא הדרה, ולהיפך.
רגע היא מחנכת, רגע היא אמא, רגע היא אשה, ורגע היא עקרת בית שמנסה לשרוד את היום, עם בעל לא פשוט וילדה שנראה שכלום באמת לא יצא ממנה. מין קלמזית שכזו, שנתקלת בכל דבר, בוהה בשום כלום, ושכמו כל ילדה בת 11, מלאת סקרנות כלפי הסובב אותה.
מדי פעם מבליח האבא, שאותו משחק שמוליק מטלון, ונותן עוד זווית על החיים בתקופה ההיא מהנקודה של משפחה מעדות המזרח, שחייה אינם קלים.
ולא, לא תמיד היה לי קל להסתכל על הדמויות, ולהגיד לעצמי שככה באמת מתנהלות משפחות, וככה באמת נראו החיים כשלאשה היה מקום אחד בלבד: המטבח.
גם הצד הערבי של יפו לא נפקד, והוא מבצבץ בדמותו של בולבול, רוכל יפואי.
רמי קאשי במשחק שובה לב, מכניס קצת הומור לתוך המחזה, ומאפשר לראות גם את עדינות המרקם התרבותי ביפו, הערבי שנכנס לביתו של היהודי, ביפו, שלרובנו זה נראה שבה, זה הכי טבעי בעולם.
ההצגה אמנם הייתה קצרה יחסית, אבל מבחינתי היא נתנה לי כשעה של כניסה לעולם אחר, מרתק, מקסים, עם הניחוחות שאני כ"כ לא מכירה מהבית.
את האוכל שבושל בהצגה, אגב, מוציאים בסיום ההצגה מחוץ לאולם, והאורחים יכולים להתכבד במנת שקשוקה טובה.
אם האמא של פאפעג'ינה לא הייתה נוגעת לימימה בכפות הרגלים במהלך ההצגה, יש סיכוי גדול שהייתי אוכלת, אבל גם לי יש את הגבולות שלי :)
הצגה נעימה, טעימה, עם צוות שחקנים נהדר, וימימה אחת, שהיא כמו בצק שמרים שתפח היטב, טעים ועושה חשק לעוד.
מומלץ בחום!



איפה? 
תיאטרון יפו- התיאטרון העברי-ערבי

מי על הסט:

מחזה ובימוי: חנה ואזנה גרינולד
עיצוב במה ותלבושות: דניאלה מור
מלחין: אייל וייס
תאורה: אורי וייס
סאונד: יונתן שחר

שחקנים:
חנה ואזנה גרינוולד- מספרת
תימור כהן- ימימה
לימור זמיר- אמא
רמי קאשי- בולבול
שמוליק מטלון- אבא
ענת לוי/עדן אוליאל
אוולין קצ'ולין 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה: נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים, אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי. מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי , שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית. הפעם הלכתי על כרוב. אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה. מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים, אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

פלפל ממולא צמחוני, עם אורז ותבלינים. מתכון קל לממולאים!

אני אוהבת ממולאים, ומכינה אותם בכל מיני צורות וצבעים. הפעם היה לי עוף בתנור, אז ויתרתי על הבשר הטחון בפלפלים, והכנתי פלפלים ובצלים ממולאים, סיר כיפי וטעים שמתאים לכל יום בשנה. שמרו לכם מתכון לפלפלים ממולאים צמחוניים, וגם בצלים ממולאים הכנסתי לסיר. בלי הרבה דיבורים, ישר לעבודה :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור". לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה.  כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו.  כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית. כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה.  אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות. לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל? אני מתה על בלינצ'סים. 

סלמון ברוטב תפוזים, סויה וסילאן. 5 דקות ולתנור.

  אחת הסיבות שבזכותן אני אוהבת מאד להכין דגים היא מהירות ההכנה.  דג לא צריך יותר מדי התעסקות. רוטב מוצלח, ובישול/טיגון/צליה קצרים במיוחד.  כשבא לי משהו מהיר וטעים, וחשוב לציין גם בריא מאד, אני מכינה דג.  בחורף, אני אוהבת לבשל עם תפוזים. הם נמצאים בשיאם, בהמוניהם, ובמחירים נפלאים שמאפשרים לחגוג איתם בלי סוף. הפעם סידרתי לכם מתכון של פחות מחצי שעה בסה"כ, כולל הכנה וצליה בתנור.  פילה סלמון. 

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח.  מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד.  המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים.  את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים. הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)